טורים אישיים

מחבט בראש

אילנה ברגר הרפז

אלופת ישראל בטניס 5 פעמים בשנות ה- 80 ותחילת ה- 90. חברת נבחרת "גביע הפדרציה" של ישראל 7 שנים (26 הופעות). נציגת ישראל למשחקים האולימפיים בסיאול 1988. דירוג שיא ביחידות 148 בעולם (בשנת 1991). נבחרה לאחת מתוך 3 "טניסאיות היובל" של ישראל (יחד עם אנה סמאשנובה וטובה אפשטיין). בעלת תואר ראשון בלימודים כלליים וספרות עברית ובעלת תואר לימודי המשך בעיתונאות מאוניברסיטת ת"א. עובדת יותר מעשור ככותבת, עורכת ופרשנית טניס באמצעי התקשורת השונים ("הארץ", "מקור ראשון", "את") ובאינטרנט (ONE, MAKO). כיום עובדת כפרשנית הטניס של "ישראל היום" והטלוויזיה ערוצי הספורט 1,2 של חברת צ'רלטון. מלווה פרויקטים של הקמת אתרים לעסקים קטנים ואנשים פרטיים ומאמנת טניס אישית במועדון הספורט של אוניברסיטת ת"א. [email protected]

מחבט בראש

שחקני עבר כמאמנים



במהלך האליפות הפתוחה של אוסטרליה שרק הסתיימה, אחד הסיפורים היותר מתוקשרים היה העסקתו של שחקן העבר איוואן לנדל על ידי אנדי מארי הסקוטי, בתקווה לקבל ממנו קצת טיפים ואולי להוציא ממנו את תווית הלוזר שדבקה בו.

על הבחירה בלנדל אפשר להתווכח. קודם כל כיוון שגם באיוואן לנדל דבקה תקופה מסוימת בקריירה אותה תווית של לוזר כשלא הצליח לזכות בווימבלדון. שנית, מכיוון שסגנון המשחק של לנדל היה שונה בתכלית מזה של מארי היום (מארי הוא בעל כישרון טבעי גדול בהרבה מזה שהיה ללנדל שביסס את הצלחותיו על משמעת ועבודה מאד טכנית וקשה), אבל אולי דווקא ההבדל ביניהם בסגנון ובטח באישיות (לנדל היה מאד מופנם, סגור ורגוע לפחות כלפי חוץ במהלך משחקיו), יש המאמינים שהוא שעשוי להביא בהמשך להצלחה.  

מה שכבר בטוח – מארי של חצי הגמר באוסטרליה היה כבר שחקן קצת שונה ממה שהתרגלנו לראות. הוא היה יותר רגוע, נלחם יותר, עם פחות תנועות והבעות של ילד מפונק שהכריחו אותו לעלות על המגרש לשחק בכוח.
 הייתה בו בכל זאת איזו רוח חדשה שעוד נצטרך לבדוק האם היא הייתה מקרית או משהו שנראה ממנו מעכשיו והילך באופן קבוע.

 

מסתבר שלנדל לא היה שחקן העבר היחיד הטרי שקיבל ג'וב חדש. גם מרטינה הינגיס השוויצרית, שפרשה בפעם השנייה בשנת 2007 , הסתובבה במגרשי מלבורן על תקן מאמנת, אבל מסוג קצת שונה.

הינגיס ביקשה וקיבלה את ההזדמנות לאמן מספר טניסאיות נוער מצטיינות המתאמנות יחד בצרפת באקדמיה יוקרתית לטניס והיא זו שליוותה את הטניסאיות במהלך אליפות הנוער של אוסטרליה.

הינגיס, שפרישתה השנייה כאמור לפני כ- 5 שנים לוותה במחלוקת אחרי שנתפשה בבדיקה שגרתית כשבדמה שרידי קוקאין, העדיפה לוותר על מאבק משפטי מול רשויות הטניס והספורט הבינלאומיים להוכיח את טענותיה שהיא חפה מכל פשע, ופשוט תלתה את המחבטים בפעם השנייה – ובפעם הזו לתמיד.
 
אז לא בטוח שאם אני הייתי אמא הייתי שמחה שהילד שלי יתאמן אצל טניסאית עבר שפרשה בנסיבות כאלה (מאמן הוא גם מחנך לא?), אבל אין ספק שאם נתעלם מהנושא הזה לרגע, להינגיס ללא ספק יש מה לתרום לטניסאיות הצעירות שבתחילת הדרך.
האם היותו של שחקן עבר מפורסם מאמן הופך אותו מיידית למאמן מצטיין? לאוו דווקא, ואולי אפילו ברוב המקרים ממש לא.

לא צריך ללכת רחוק מדי. עודד יעקב שלנו, שנחשב למאמן הטוב בארץ (היום לצערינו הוא מקדם את הטניס בקנדה ולא אצלנו), והיה מחוזר במשך שנים על ידי לא מעט שחקני טניס בצמרת העולמית שביקשו את שירותיו, היה בעצמו שחקן נוער לא רע אבל לא הרבה יותר מזה.
מאמן טוב הוא מי שלומד כל הזמן, מתקדם, מסתקרן ובעיקר זה שיש לו את האישיות המתאימה להיות בעצם הרבה יותר מסתם מאמן בעל ידע בטניס. בין שאר הדברים המומלצים ברזומה - אמא, אבא, פסיכולוג, גננת, וחבר טוב.

Powered by Artvision | Truppo Websites