מפרק הכתף הוא התנועתי ביותר בגוף האדם. מבנהו האנטומי מספק יציבות המאפשרת טווחי תנועה בכל המישורים. עובדה זו מובילה לאיזון שביר בין יציבות לתנועתיות, בייחוד אצל שחקן הטניס אשר מנסה לייצר כוח מרבי ככל האפשר במכת ההגשה ובתנועות האחרות במהלך המשחק.
בדומה לזורק בבייסבול, פעולת ההגשה מעל גובה הראש יוצרת עומסים גבוהים על הכתף והשכמה. לשם טיפול ומניעת פציעות כתף יש להבין את המכניקה אשר עומדת מאחורי הפעולות. במהלך החבטה הכתף הינה חלק משרשרת תנועתית הכוללת חוליות המחוברות יחדיו ותורמות אנרגיה לתעופת הכדור.
תחילת השרשרת התנועתית היא ברגליים, ירך וגו אשר נחשבים מייצרי כוח וסיומה הוא בכתף, מרפק ושורש כף היד אשר מהווים מתווכי כוח. האזורים האחרונים שהוזכרו הם אלו אשר נוטים לרוב הפציעות. מלבד השרשרת התנועתית יש להכיר את חשיבות השכמה אשר מהווה בסיס יציב לשרירים האוחזים בה ואחראים על תנועות הזרוע. מעבר לכך על השכמה לנוע במקביל לזרוע לשם תנועה מדויקת במרחב.
ליקוי בשרשרת התנועתית או בפעולות השכמה יכול להוביל לפגיעה באחד מהמבנים של המפרק כמו גידים של שרירים מייצבי כתף או במפרק עצמו. אבחון נכון של הפציעה ולא רק טיפול נקודתי בסימפטומים ימנע חזרה של אותה מגבלה. טיפול מניעתי יעיל יתייחס לחיזוק מייצבי השכמה תוך תרגול השרירים מבחינה קואורדינטיבית מעל גובה כתף. בנוסף יש להתייחס ליציבה הכללית ולכוח שרירי מרכז הגוף.
באופן קצת יותר מפורט, כאשר יגיע טניסאי לטיפול בעקבות כאב כתף אשר מתגבר באימון או במשחק נתייחס ראשית לסימפטומים אשר עיקרם כאב, זאת נעשה בטכניקות שונות מעולם הפיזיותרפיה. במקביל נחזק את שרירי הכתף העמוקים אשר מהווים את המייצבים האקטיביים של המפרק.
החיזוק יעשה תוך איזון שרירי והדרכה יציבתית לאותו ספורטאי. בהמשך נגביר את עצימות התרגול תוך עלייה בעומסים ובטווחי התנועה עד לשלב בו נוכל לתרגל בתוך המגבלה אשר בעקבותיה הגיעה הטניסאי. לדוגמא טניסאי אשר הגיע לאחר שהופיעו כאבים בחבטת ההגשה יסיים את תהליך השיקום בביצוע חבטת הגשה מול התנגדות ללא כאב.