הסטאטוס קוו נשמר כמו בשנה שעברה. נבחרת ישראל סיימה במקום השלישי בבית ולא הצליחה להעפיל שלב וגם לא להצלבה, מה שאומר שבשנה הבאה, נתראה באותו דרג, אך בשאיפה שהמשחקים יתקיימו שוב בארץ.
בריטניה ושבדיה הן שתי הנבחרות שהעפילו לבית העליון ודי בצדק. הן היו היציבות ביותר ועם הנבחרות המאוזנות ביותר מבחינת איכות השחקניות.
האירוע השנה היה מאורגן שוב בצורה טובה מאוד. אמנם מבחינת הצופים היה פחות אטרקטיבי משנה שעברה בגלל היעדר שחקניות כמו ויקטוריה אזרנקה וקרוליין ווזניאקי, אבל עדיין סיפק הרבה משחקים טובים ומותחים.
הפן הישראלי שמבחינתי האישית, היה מאכזב.
אני לא חושב שהנבחרת שלנו, שמונה בעצם שתי שחקניות בלבד כרגע, היא יותר טובה מהנבחרות שהעפילו שלב, אבל אני כן חושב שביום נתון ועם יתרון ביתיות מובהק, שחר ויוליה יכולות היו לנצח כל אחת מהשחקניות שהן הפסידו להם.
ליוליה אין ספק שיש איכויות ועוצמות בחבטות וכבר ראיתי אותה משחקת ברמה גבוהה ממה שהציגה באילת, אבל אני לא חושב שהיא הגיעה מוכנה מנטאלית למפגשים הללו. היא נראתה עצבנית מידי, ללא סבלנות להישאר בנקודות ארוכות ולשרוף את המגרש כמו בשנה שעברה.
לגבי שחר אין ספק שהיא נלחמה ורצתה מאוד ,ואני יודע באופן אישי עד כמה חשוב לה להופיע ולשחק הכי טוב שאפשר במדי הנבחרת.
אני סבור ששחר קצת איבדה את הכיוון מבחינת סגנון המשחק שלה וכמובן שזה משפיע על הביטחון בחבטות וקבלת ההחלטות במשחק. פאר צריכה להתרכז בחוזקות שלה שהביאו אותה עד למקום הנוכחי שלה בעולם ואף למקום טוב מזה בעבר.
אני מאוד מקווה ששחר ויוליה יתאוששו מהשבוע הזה במהרה ושאולי בשנה הבאה נראה גם את אחת הבנות הצעירות של הנבחרת ברמה שתאפשר לה לפחות להתחרות על מקום בהרכב.
עוד נקודה למחשבה שלי הפריעה במהלך המשחקים- ספסל הנבחרת שייך אך ורק לנבחרת וזה אומר לשחקניות, למאמן ולמעסה. לא ייתכן שיישבו שם חברים של.. ומקורבים למיניהם. זה נראה לא מקצועי ומשדר אווירה של "שכונה" וחוסר מקצועיות. האם פעם ראיתם את אשתו של גווארדיולה או משפחה של מסי יושבים על הספסל של ברצלונה?
לסיכום- מקווה שבשנה הבאה הקהל הישראלי שיגיע לאילת ייהנה קצת יותר כי מגיע לו. ובכל מקרה מה שתמיד יפה לזכור בטניס הוא שכבר השבוע יש עוד תחרויות ועוד ניצחונות.