לפני שבוע התבשרנו שעמוס מנסדורף התמנה למאמנה החדש של אלנה קוזניצובה, אחת מהטניסאיות הרוסיות המצליחות ביותר אי פעם שבימים אלה נמצאת במשבר ומחפשת דרך לחזור לפסגת הטניס הנשי.
הידיעה התקבלה כהפתעה, לא רק בגלל שמנסדורף נוהג מזה שנים ארוכות לשמור על פרופיל יחסית נמוך בכל הקשור לטניס כאן בארץ, ובמשך אותן שנים ארוכות גם לא נראה היה שהוא מתעניין בכלל שנושא האימון יותר מדי – לא של טניסאים מקומיים וגם לא של טניסאים תוצרת חוץ.
מנסדורף שעוסק או עסק עד לא מזמן ביהלומים, הדיר רגליו מהטניס מאז פרש די בקנאות, כשהכי עמוק שהסכים להיכנס לביצת הטניס שלנו היה כקפטן "גביע דייויס" לתקופה של כשנתיים, וגם אז, הנבחרת לא בדיוק השיגה הישגים גדולים מדי.
פה ושם שמענו שמו משתרבב בעזרה חלקית לטניסאי זה או אחר (הראל לוי, שחר פאר והאחרון דודי סלע), אבל מעולם לא לקח על עצמו תפקיד שמחייב אותו להתמסרות טוטאלית, וכנראה שהוא יודע בדיוק למה.
מנסדורף מעולם לא היה טיפוס קונפורמיסט, והבחירה שלו אם כבר להיכנס חזרה לענף לעשות זאת בחו"ל דווקא, היא ההפתעה הקטנה מכולן. כנראה שהוא לא רוצה ולא רצה במהלך השנים לקבל אישור רשמי לחששות שלו שאין כאן ממש עם מי לעבוד, לא מבחינת שחקנים אלא מבחינת מערכת ניהול הענף בארץ. את מה שמנסדורף יודע כבר שנים, גילה על בשרו המאמן הטוב ביותר שגדל כאן אין פעם, עודד יעקב, וגם הוא כידוע הלך לראות בשדות זרים ועושה חיל כבר כחצי שנה בקנדה הרחוקה.
השילוב בין מנסדורף לקוזניצובה מסקרן מאד גם כי זו הפעם הראשונה שהוא לוקח במשרה מלאה שחקנית – אישה תחת חסותו. לעבוד עם טניסאיות, בכלל עם ספורטאיות – נשים, הוא סיפור שונה ואחר לגמרי מלעבוד עם טניסאים או ספורטאים גברים, ויהיה מעניין לראות כיצד מנסדורף, שלא ידוע כסבלני במיוחד, יידע להתמודד עם קפריזות נשיות למיניהן ואיך אומרים אצלינו - הרבה "רגשי". מה שלא יהיה מקצועית נטו אין ספק שלמנסדורף יש מה לתרום והרבה, לרוסייה המחפשת לשחזר את ימיה הטובים מלפני מספר שנים.
כל מה שנותר לנו לעשות הוא לאחל לעמוס בהצלחה ולעקוב אחר משחקיה והישגיה הקרובים של קוזניצובה.
יהיה מעניין....