הטניסאים הישראלים עושים חיל בעולם, והשמות אנדי, יוני, דודי, שחר, אמיר ויוליה שגורים בפני כל ילד שעוקב אחרי הספורט בארץ ומעריץ את כוכביו.
אז כשהילד או הילדה אומרים לכם – "אני רוצה להיות שחר או דודי", מה עושים?
ענף הטניס זכה לפופולאריות חסרת תקדים בשנות השמונים ותחילת התשעים בדורם של גליקשטיין, מנסדורף , בלום, ופרקיס. בשנת 1977 הוקם מרכז הטניס הראשון בארץ ואלפי ילדים נהרו לנסות להתקבל אליו, כמות גדולה עד כדי כך של ילדים, שראשי המרכז אז קראו לתוכנית עיטור הילדים הכישרוניים ביותר אז "התוכנית הסינית".
מאז ידע הטניס עליות ומורדות, אבל בסופו של דבר די שמר על מעמדו כספורט השלישי בגודלו בארץ אחרי הכדורגל והכדורסל.
כיום מתחילים ילדים לשחק טניס גם בגיל 5 , אבל הגיל המקובל והמומלץ הוא אחרי גיל 6 . מכיוון שזהו ספורט מאד טכני, מומלץ לעשות את הצעדים הראשונים בעבודה של אחד על אחד עם מדריך מנוסה לגילאים הללו, או לסירוגין בקבוצת גיל מתאימה ובה מקסימום עד שישה ילדים הנפגשת לפחות פעמיים בשבוע לאימון מסודר.
טניס דורש קואורדינציה רבה, בעיקר של עין יד, אבל לא רק. לטניס נדרשת אתלטיות רבה, גמישות, זריזות ומהירות תגובה. מדריך טוב לא יתמקד כל כך בטכניקה בשלבים הראשונים של העבודה עם ילדים קטנים, אלא יעבוד קודם כל על חיזוק הצדדים האתלטיים ועל הקואורדינציה של הילדים ויכניס אלמנטים של טכניקה במקביל אבל במינונים קטנים.
סוד ההצלחה בטניס בשלבי לימוד הטכניקה הוא התרגול. ללא התמדה קשה לגוף להפנים את הטכניקה הנכונה ולהפוך אותה לאוטומאטית.
היתרונות של הטניס קודם כל כפעילות גופנית ללא קשר לרמה התחרותית הם רבים. טניס בהגדרתו הוא ספורט אנארובי, אך יש בו לא מעט אלמנטים אירוביים ומופעלים בו כל שרירי הגוף.
ללא ספק שמעתם ולא פעם אחת, שטניס הוא ספורט לא בריא. ובכן, כמו כל דבר הנעשה בקיצוניות, גם טניס יכול לגרום לפציעות, אבל אלא מגיעות רק בעקבות שנים של מאמץ ושחיקה שכללו עשרות שעות בשנה על המגרש. טניס הוא ספורט אסימטרי, שבו צד אחד עובד חזק יותר מהשני, אבל כיום טניסאים המבלים הרבה שעות על המגרש עובדים על הצד ה"חלש" בחדר הכושר ומאזנים את יחסי הכוחות בין ימין לשמאל.
ילד שילך לחוג פעמיים או שלוש בשבוע, כל עוד ילמד טכניקה נכונה, לא יסבול מפציעות אלא להיפך – יחזק את הגוף, את הכושר הגופני הכללי שלו ואת הגמישות.
כיום יש בארץ עשרות מועדוני ומרכזי טניס בהם ניתן למצוא מסגרת מתאימה לכל ילד ולכל גיל. גם למי שרוצה רק את הטניס כחוג וגם למי שיש לו שאיפות גדולות יותר ומחפש לשחק כל יום וגם להתחרות.
חשוב להורים לילדים הבוחרים בפן התחרותי לדעת שזהו ספורט אינדיבידואלי קשה, לעיתים אכזרי, הדורש המון השקעה ורק מעטים זוכים בו לתהילה אמיתית.
אולי תתפלאו לשמוע אבל הטניס פופולארי ביותר בארץ ובעולם בקרב שתי חתכי אוכלוסיה: אצל הילדים ובני הנוער עד גילאי 16, ובגילאים המבוגרים – גילאי 40 ומעלה. בגילאים אלה של "סניורים" או "מאסטרס" כפי שהם נקראים, קיימות עשרות תחרויות בשנה בכל הארץ, יש דירוג מסודר למשתתפים בהן ואפילו ייצוג של נבחרות בגילאי המאסטרס השונים בתחרויות בינלאומיות חשובות מספר פעמים בשנה. אם תבחרו לגשת לתחרויות הטניס במכבייה הקרובה בקיץ הקרוב למשל, תגלו עולם מלא של ספורט, הוואי ותחרותיות בקבוצות גיל משלושים פלוס ועד שחקנים המתחרים על התואר לבני שמונים ומעלה !.
אז לכו, תשחקו ובעיקר תיהנו!!