אתמול פורסמה באתר ONE כתבה נרחבת על צרותיה הכלכליות של אלופת ישראל הנוכחית יוליה גלושקו. בכתבה נטען בין השאר שגלושקו נמצאת בפרשת דרכים בקריירה בגלל מצב כלכלי שלא מאפשר לה להמשיך לצאת בקביעות לטורנירים ברחבי העולם, למחנות אימונים, ובעצם לנהל קריירה מקצוענית בדרך המקובלת.
מילת המפתח שחזרה בכתבה פעם אחר פעם היתה ספונסר. לטענת הצוות המקצועי של גלושקו ומשפחתה, הפתרון לבעיה טמון בספונסר שאמור להזרים כספים כדי שיוליה תוכל להמשיך לצאת לתחרויות ולקדם את הקריירה שלה.
הבעיה היא בהחלט לא פשוטה. לאיגוד הטניס משאבים מוגבלים, וגם אלה, לא אמורים לממן טניסאית שכבר מזמן יצאה ממסגרת הנוער ואמורה לעמוד על רגליה בכוחות עצמה. מנגד, דרוש לא רק ספונסר, אלא אחד אמיץ במיוחד וכזה שלא איכפת לו לקחת סיכון לא מופרך, להשקיע ולא לראות אפילו שקל אחד בחזרה.
שחר פאר בימיה הטובים ביותר כשדורגה בין העשרים הראשונות בעולם, הצליחה להשיג מימון מחברות מסחריות ולעשות קמפיינים פרסומיים במספר הזדמנויות, אבל גם היא יחסית לשחקניות ברמתה בעולם זכתה לחסויות מצומצמות ורוב משאביה היו משאבים עצמיים – מתוך המשפחה ומרווחיה השוטפים בטורנירים והצלחות בעולם.
איזה ספונסר ייקח על עצמו הוצאה של עשרות אלפי דולרים בשנה למימון טניסאית המדורגת במקום ה- 213 בעולם? ותמורת מה? פרסום לאיזה מוצר? תמורת איזה ערך מוסף?
זאת ועוד. קשה לראות חברה מסחרית ישראלית מרימה את הכפפה ומוציאה תקציב משמעותי על טניסאית שתוצאותיה בהווה בינוניות ובעיקר – הפוטנציאל העתידי שלה לא ממש ברור.
בניגוד לשחר פאר שהייתה סוג של"עילוי" במקומותינו וניבאו לה גדולות כבר בגיל 6 או 7 כשעלתה לראשונה על המגרש, הרי שלגלושקו, אולי לא נעים להגיד, אין את אותה הסחורה למכור.
היא כישרונית זה נכון, ואתלטית לא רעה, אבל כל שאר הפרמטרים שאמורים לבנות טניסאית מצליחה בזירה הבינלאומית לא ממש ברורים אצלה. המחויבות שלה למשל לא פעם ולא פעמיים עמדה בסימני שאלה קשים, היכולות המנטאליות שלה מוגבלות, ואפילו ההתנהגות שלה על המגרש ומחוצה לו לעיתים עוררה תהיות ולכן סימני השאלה למי שאמור להשקיע בה גדולים ולא פשוטים.
מה כן ניתן לעשות?
נראה שהדרך היחידה של גלושקו להצליח היא לשחק תחרויות קטנות, להסתפק בתנאים מינימאליים כולל יציאה לטורנירים גם ללא מלווה או מאמן, ולאסוף שקל לשקל כדי להמשיך ולהתקדם בדירוג בדרך המקובלת והצנועה. גלושקו מגלה כיום את הבעיה הידועה ביותר בטניס – מנצחים – יש כסף. מפסידים – אין כסף. המשוואה פשוטה וידועה לכולם.
אם לא דרך הניצחונות, הרי שההצלה לגלושקו יכולה לבוא רק ממקור נוסף אחד – ספונסר לא מסחרי אלא אחד בדמות נדבן יהודי עשיר שלא ממש איכפת לו לאבד כמה עשרות אלפי דולרים במשך כמה שנים בשביל לעשות מצווה ולנסות להציל ספורטאית בישראל.