למרות ההכנות לתחרות, בכל משחק יש מנצח ומפסיד!
איך להתמודד עם ההפסד?
* יש לשדר אמפטיה לילד, הוא מאד מאוכזב, רצה מאד להצליח ולא הלך לו.
אפשר לומר: "אני מבין שאתה מאוכזב שלא ניצחת", אבל....
* לא לשדר אכזבה ! - אפילו שאתם מאוכזבים, לא לומר זאת לילד, ברור שהוא רצה לשמח את ההורה,
הלחץ עליו גדל לתחרות הבאה אם יידע שאכזב.
* לתת לילד להביע את התסכול (בכי, צעקות, הסתגרות – עדיפים על הבלגה. כמובן שאין להסכים לאלימות....)
* להמשיך ולהביע תמיכה/ אהבה ללא קשר להפסד!
* לנסות ולמצוא את הנקודות החיוביות שהיו במשחק, למשל: נלחמת עד הסוף, התנהגת כספורטאי, ראיתי ששיפרת את הבקהנד וכדומה.
כל הפסד הוא כואב ביותר, אבל דרכו אפשר ללמוד המון על מה שניתן לשפר לקראת המשחק הבא. לאחר ש"נרגעו הרוחות"
(תוך כמה שעות או כמה ימים – תלוי בילד) , אפשר יחד עם המאמן לנתח את המשחק:
- האם מבחינת הרמה היה לו סיכוי בכלל לנצח (הרבה פעמים היריב פשוט טוב הרבה יותר, להסביר זאת לילד,
יש להמשיך להתאמן ולהתקדם).
- האם משהו הפריע לו במהלך המשחק ואיך התמודד עם זה? (להפיק לקחים לפעם הבאה ולא לחזור על הטעויות)
- האם הרגיש רצון שיעודדו אותו? האם מעדיף שלא יעודדו?
- האם חושב שצריך לעבוד יותר על אחת החבטות?
- איך הייתה ההתמודדות מנטאלית? האם נלחם? נשבר? ולמה?
- האם ההכנה הייתה מספיק טובה?
יש להעמיד את התחרות בפרופורציה – זה רק ספורט !
אם ניתן לתת לילד עיסוק אחר לאותו יום, שאינו קשור בטניס, למשל – יציאה עם חברים, סרט או כל עיסוק שיסיח דעתו מההפסד.
הזמן עושה את שלו וכך גם הנסיון של הילד, עם הזמן יילמד להתמודד עם ההפסד ויוכל להפיק ממנו את המקסימום לתחרות הבאה!
בהצלחה ובהנאה!