כשאנו באים להיכנס למסלול של דיאטה (כמובן מחר – אף פעם לא היום..), אצל רובנו קיימת כבר המשוואה הידועה בראש לכל הצלחה צפוייה – הרבה ספורט – פחות אוכל.
חלק גדול מהאוכלוסייה בוחר באופן אינסטינקטיבי כמעט פעילות גופנית כמו שחייה, הליכה, ריצה וחדר כושר כשהוא מתכנן את הדיאטה הקרובה, אבל מה לגבי אלה מאיתנו שלא סובלים את החדר הכושר? או משתעממים למוות בבריכה? או אפילו אלה שמיצו את הספינינג על אף שהוא ללא ספק הוכיח את עצמו כשורף קלוריות לא רע?
חלקנו הגדול מחפש כפעילות גופנית המלווה את תהליך הירידה במשקל וצמצום הקלוריות הנכנסות לגוף דווקא ספורט בעל פן תחרותי או ספורט שבו מעורב כדור.
אז יש מי שמתארגן על כדורגל (לא תמיד קל למצוא "מניין" או מגרש זמין), בכדורסל ובכדורעף הבעיה זהה ורק מעטים יחסית חושבים משום מה על טניס כאופציה מתאימה.
ואולי לבחירה המעטה יחסית בטניס כספורט מלווה דיאטה לא מקרית. שלא כמו בענפי ספורט אחרים או פעילות בחדר הכושר או אפילו בבריכה, לרמת המשחק בטניס יש בכל זאת קשר לכמות הקלוריות הנשרפת במהלך משחק.
בטניס אפשר אמנם להתרוצץ הרבה על המגרש גם בלי לדעת ממש לשחק, אבל אנשים מגלים במהרה שההתרוצצות הזו מדמה את עבודתו של אוסף הכדורים במשחק – ולא של השחקן עצמו.
רק כשמגיעים לרמת משחק בסיסית ושליטה התחלתית לפחות בטכניקה, אפשר להתחיל להעביר את הכדור מצד לצד מספיק פעמים, להאריך את הנקודות ובמקביל גם לשרוף יותר קלוריות.
סיבה נוספת היא היותו של הטניס ספורט אנארובי בו אין פעילות רצופה אלא ריצה, הפסקה וחוזר חלילה.
הפעילות במהלך משחק טניס שורפת קודם כל סיבי שריר ולא שומן. כל אחד מאיתנו יודע שפעילות לצורך שריפת קלוריות, צריכה להתבצע בכ- 60-70 אחוז מהדופק המקסימאלי. בטניס, הזמן מחולק בין פעילות המעלה את הדופק ליותר מ- 80 אחוז מהדופק המקסימאלי (בעת ספרינטים לכדור) ואז העבודה היא בעצם עבודה על פיתוח כושר לב- ריאה, לבין דופק הרבה מתחת ל- 60 אחוז מהמקסימאלי (בעת אסיפת כדורים או הליכה לצד הנכון של המגרש לצורך התחלת נקודה חדשה), כך שאנו לא שוהים במהלך משחק מספיק זמן, אם בכלל, בדופק המוגדר כאופטימאלי למטרת ירידה במשקל.
אבל זה לא אומר שזה לא יכול להצליח. לימוד בסיסי של טכניקה במספר מפגשים עם מאמן מוסמך או חבר שכבר בקי ברזי המשחק, יכול להסיר את המכשול הראשוני , כל עוד מטרתנו היא לשחק בשביל לשרוף קלוריות וליהנות ולא להגיע לווימבלדון הקרוב.
ברגע שיש שליטה בסיסית בטכניקה אפשר בהחלט להתחיל לשחק ברמה שתפיק מהגוף שלנו את המיטב ואז תגלו שלא רק שבשעת משחק רצים הרבה, אלא גם עושים פעילויות רבות נוספות שאין בענפי ספורט אחרים כמו – קפיצות, ספרינטים, גמישות, שימוש בשרירי הבטן וכמובן הרבה כוח , גם של רגליים וגם של זרועות בעת כל סוגי החבטות.
שעה של משחק טניס אחד על אחד ברמה טובה לאדם במשקל של 64 ק"ג למשל, תשרוף (על פי מחשבונים הפזורים באתרי אינטרנט שונים) כ- 538 קלוריות, כך שטניס יכול בהחלט להיות פתרון לא רע לבעיות המשקל שלנו, אבל אולי לא נראה תוצאות מהר כמו שרואים לעיתים אצל מי שבחור בפעילות אירובית.
שני דברים אפשר להבטיח מראש. האחד – הנאה גדולה ממשחק ממריץ, תחרותי ומאתגר. דבר שני – לא משנה כמה טניס תשחקו, או לצורך העניין כמה פעילות תעשו, כל עוד כמות השווארמות שתאכלו בשבוע עולה על כמות שריפת הקלוריות במהלך פעילות גופנית – אין ספורט בעולם שיוריד לכם את הקילוגרמים המיותרים...