75 מיליון איש בעולם הינם משתתפים פעילים במשחק הטניס. היתרונות הבריאותיים בספורט זה ידועים היטב, כאשר אצל אותם ספורטאים כבר נמצאה סבולת לב ריאה יוצאת דופן, ירידה בסיכון למחלות לב ריאה, ירידה באחוזי השומן ועליה בצפיפות העצם ובבריאותה.
טניסאי העילית מתאמן ומשחק בממוצע של 2.3 שעות ביום לאורך ממוצע של 6.1 ימים בשבוע. הנקודה הממוצעת במשחקון דורשת 8.7 שינויי כיוון כאשר כל שינוי מייצר על הברך עומס של פי 1.5-2.7 ממשקל הגוף. הדרישות הביומכניות והפיזיולוגיות אשר עולות עם התדירות, העצימות ומשך המשחק מביאות לחשיפה גבוהה לפציעות.
גורמים אלו בעיתיים במיוחד אצל אלו אשר לא בנו סבולת וכוח ראויים אשר תפקידם להפחית את העומסים הקיצוניים הפועלים על הגפיים העליונות והתחתונות. שכיחות הפציעות אצל הטניסאים משתנה ונעה במחקרים בין 0.05 ל 2.9 פציעות לשנה. הפציעות השכיחות מתרחשות בגפה התחתונה וכוללות קרעים במניסקוס בברך, מתיחת שריר ומתיחת רצועות אשר מהווים 39%-59% מכלל הפציעות. במקביל 20%-45% מתרחשות בגפה העליונה ו 11%-30% מתרחשות במרכז הגוף (בטן וגב). המאמץ להפחית את הפציעות הללו צריך להתמקד בשיפור הסבולת, תרגול שיווי משקל דינאמי, זריזות, כוח וטכניקה.
לאחר ההקדמה הארוכה הזו אוכל לספר לכם על כך שתפקידי כפיזיותרפיסט הוא ראשית כל למנוע את אותן פציעות המתרחשות כתוצאה מהעיסוק בענף הספורט. מניעת הפציעה מקורה בהכרות מעמיקה עם הגורמים לפציעות השונות.
סקירה גופנית של הספורטאי להערכת טווחי תנועה, כוח שריר ויציבה תספק מידע רב אשר יאפשר איתור הליקוי ומשם ניסיון לתקנו. לדוגמא חוסר איזון שרירי חזה מול גב יוכל לקדם דלקות בכתף ביד הדומיננטית. גם במקרה בו כבר התרחשה הפציעה תהיה השאיפה לקצר את מהלך השיקום אך עם זאת לחשוב על מניעת הפציעה הבאה כדי להבטיח חזרה בטוחה ומלאה לפעילות. את הצלחת הטניסאי המקצוען מלווים אנשי צוות רבים כמו מאמן, מאמן כושר, פסיכולוג ופיזיותרפיסט. כחלק מהצוות, על הפיזיותרפיסט לדאוג לכך שהטניסאי ישחק בכשירות מלאה וביכולת מרבית ללא כאב אשר עלול לפגוע ביכולת זו.
לסכום, טור זה מיועד יהיה גם לחובבנים ביניכם אשר מצליחים לפנות מספר שעות שבועיות לפעילות האהובה עליהם ומעוניינים לנהוג כמקצוענים. אספר לכם מהי תחזוקה נכונה וכיצד עלינו להתייחס לכאבים שונים בכדי לשמור על חוויית הטניס מהנה, בטוחה ומתמשכת.